Watercolor of a Shabbat table with challot, kiddush cup, glowing eggshell lamps and seven bottles of oil
|

ליד השולחן: למה אנחנו מדליקים

על ידיאהרן יהושע

Why anyone lights

A Jew is named for thanks. Leah named her fourth son out of the one sentence she said when she stopped counting what she was owed.

הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה׳ עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה

This time I will thank Hashem; therefore she called his name Yehuda. Bereishit 29:35

The Gemara reads that as a first in the history of the world.

מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ לֹא הָיָה אָדָם שֶׁהוֹדָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַד שֶׁבָּאתָה לֵאָה וְהוֹדַתּוּ

From the day the Holy One created His world, nobody thanked Him until Leah came and thanked Him. Berachot 7b

Yehudi is a job description. Everyone carrying the name is carrying the word for a person who gives thanks, and most of us have forgotten that this is what the name says.

Thanks that stops with you is unfinished

Gratitude kept inside one person dies with that person. A flame is the one thing in the house that can be given away without being lost: light a second wick from the first and the first does not shrink. That is the whole argument for the practice on this page. The oil is the thanks, the wick is the person, and the only question worth asking at the table is who gets it next.

Avraham is the first one called Ivri, the one from the other side, and the Midrash reads the name as a standing position rather than a border crossing: the whole world on one side and he on the other (Bereishit Rabbah 42:8). Crossing stays in the family. His grandchildren cross a river, cross a sea, and the festival that carries the escape out is named for a passing over.

וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא

And you shall tell your son on that day. Shemot 13:8

The night God passes over the houses is built as a handover, with the obligation to say it out loud to someone younger sitting inside the law itself. Pesach is a passing over in both directions: His over us, ours to the next one at the table.

Teshuva is that same motion worn down to its root. Return. I hold that a soul comes back for the same reason a candle is lit from another candle, to close a circle somebody left open, and that the circle closes when what was received gets handed on. Nobody finishes alone and nobody finishes in one lifetime.

Light it for that. The halacha below is the ordinary halacha of Friday evening, and the drops are the intention.

שום דבר כאן לא מחליף שום דבר, ואין כאן שום חוק חדש. ההדלקה פועלת לפי ההלכה של כל יום שישי, בזמנו, על ידי מי שמדליק בבית. מה שנוסף הוא כמה טיפות וכוונה. הסידור שלהלן הוא סמלי, מוצע כדוגמה, לא כמנהג מקובל.

ההיתר בא קודם

אילו המנהג היה אסור, שום דבר מהשאר לא היה חשוב. הוא אינו.

כָּל הַשְּׁמָנִים כּוּלָּן יָפִין לַנֵּר, וְשֶׁמֶן זַיִת מִן הַמּוּבְחָר.

כל השמנים יפין לנר, ושמן זית מן המובחר. שבת כ״ג ע״א

זית הוא הקיום המועדף ולא היחיד, והרמב״ם פוסק שכל שמן שנותן להבה יציבה כשר (הלכות שבת ה׳:ט׳־י״א). נר קליפת הביצה עצמו מוזכר במשנה שבת ב׳:א׳־ב׳ כדבר רגיל, והגמרא דנה בפרמטרים שלו, כולל אם מותר לשאת את הקליפה בשבת (שבת מ״ג ע״ב־מ״ד ע״א), בלי מילת התנגדות אחת. הוא היה נפוץ מספיק כדי ליצור מקרי קצה.

אין סמכות קלאסית שאוסרת הוספת שמנים לנר שכבר מותר. השאלה מעולם לא נסגרה. היא פשוט חדלה להישאל.

הכלי

הקליפה יוצאת מהפח. שוטפים חצי שבור, מניחים לו להתייבש, והוא מחזיק כף שמן ופתילה קצרה. זית הוא הבסיס. השמן הריחני נכנס לצדו, בטיפות. צלחת מתחת מספיקה.

לסידור המלא יותר: הציפו את הקליפה על מים בכוס חרס, מעל כמה אבנים קטנות שאף כלי לא נגע בהן, מסוג האבנים שדוד לקח מהנחל.

חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל

חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנָּחַל. שמואל א׳ י״ז:מ׳

בן נון העמיד שתים עשרה אבנים בתוך נהר (יהושע ד׳:ט׳). אבנים שברזל לא עיצב, עומדות במים, תחת אש.

לפני הגפרור

כתר קודם. מלכנו לפני אבינו, שהוא הסדר ששמן המשחה עצמו שמר: המשכן, אחר כך כליו, אחר כך הכהנים, אחר כך מלכי ישראל, ברצף הזה (שמות ל׳:כ״ב־ל״ג). הקב״ה מוכתר לפני כל בן אדם, ולפני שמבקשים דבר.

Next, name the souls the flame is for. The ones you knew, and the ones nobody at any table remembers.

שמנים שונים, עבודה שונה

לשמן מעולם לא היה תפקיד אחד. שמואל לקח את קרן השמן ומשח את דוד בין אחיו (שמואל א' ט"ז, יג). שמן זית טהור כבוש הזין את המנורה במשכן (שמות כ"ז, כ'). ישעיהו מתאר פצעים שלא טופלו, "לא ריככו בשמן" (ישעיהו א', ו'), כי גם שמן היה תרופה. כיום שמן אחד נושא מכונית ברחבי הארץ ואחר שומר על מנועה פועל.

וּנְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם

אעשה אותך לאור לגויים.

ישעיהו מ"ט:ו'

אור לגויים מתחיל בתשומת לב למה שאנו שורפים. האופן שבו אנו מלבים להבה הוא האופן שבו אנו מלבים גוף: דברים שונים עושים דברים שונים. בחרו את השמן למנורה כפי שהייתם בוחרים מה לאכול, לפי מה שאתם צריכים שהוא יעשה.

דגימת ביצה אחת: שבעה שמנים סמליים

שבעת הסעיפים הבאים הם דוגמת ביצה סמלית, דרך אחת לקרוא טבלה דרך שמן, ושום דבר מחייב יותר מזה. כל שמן מ... האוסף יכול לתפוס מקום. בחר לפי מה שהלהבה מיועדת.

פטריות

למתים שהטל מקים, ולקרקע זריעה שלעולם לא תראו.

A mushroom comes up overnight out of a dead stump, and the halacha refused to call it fruit of the earth: it grows from the earth but does not draw from the earth (Berachot 40b). The parallel sugya says what it feeds on instead, מֵאַוֵּירָא, from the air (Nedarim 55b). אַוִּיר is אוֹר with a yod driven into its centre, so what it draws on is light with the seed still buried in it. הטיעון כולו כאן.

היא אינה מתפשטת בזרע גם כן. היא מפזרת מיליארדי נבגים אל החושך לעבר קרקע שלעולם לא תעמוד בה.

חרוב

פרי ההר שאליו הגיעו הרצים.

שמו השני של סיני הוא חורב, ושלוש האותיות האלה הנקראות מהקצה השני נותנות בָּרַח, ברח. משה הגיע לשם בורח מפרעה ואליהו הגיע לשם בורח מאיזבל, בהפרש של ארבע מאות שנה. אייתו את ההר מלא וחוֹרֵב נושא אותן ארבע אותיות כמו חָרוּב, החרוב. המדרש הופך את הצורך בפרי הזה לדבר שמסובב אדם: כשישראל צריכים לחרוב, הם חוזרים (ויקרא רבה ל״ה:ו׳). עוד כאן.

אגס

שם האויב הומתק לאור.

The pear is אַגָּס, one letter from אֲגָג, king of Amalek, and in English it says eggs. A drop of it in the shell is eggs inside the egg. The Gemara records that descendants of Haman, out of Agag’s own line, learned Torah in Bnei Brak (Gittin 57b), which is the whole principle in one fact: the enemy is a vessel that has not yet been turned. It is a Purim move, וְנַהֲפוֹךְ הוּא (Esther 9:1). Laughing your way into a piece of wisdom is permitted.

בצל

חומר הצל שבצלאל עבד.

הבצל הוא בָּצָל, ובְּצַלְאֵל פירושו בצל אל. הביטו היכן מקומות העומק נקראים, מְצוּלוֹת, וצֵל, צל, יושב בתוך המילה: העומקים מכילים צל והצל מכיל את העומקים. היכן שיוסף יורד אל התהום ומעלה את המהות, בצלאל יורד אל הצל ובונה את הכלי שמחזיק אותה. שני אנשים, חלל אחד, שתי אומנויות.

ה' שֹׁמְרֶךָ, ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ.

יְהוָה שֹׁמְרֶךָ יְהוָה צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ. תהילים קכ״א:ה׳

בצלאל עומד בצל אל, והמזמור עושה את הקב״ה לצל על יד ימינו של אדם. צל עוקב אחרי התנועה שמטילה אותו, ולכן היד שיוצקת את השמן עושה את התנועה והצל עונה לה. החזרת שמן הבצל ללהבה מחזירה את חומר הגלם של הצל לעבודה שנבנה בשבילה.

שקד

עץ העצם שהמוות אינו נוגע בה.

לוּז מכנה שני מקומות שבהם נאמר שאין למוות שליטה: העצם בראש עמוד השדרה שממנה נבנה גוף מחדש, ועיר שמגיעים אליה דרך מערה מאחורי עץ שקד שבה למלאך המוות אין רשות (סוטה מ״ו ע״ב). הוא גם עץ המטה שפרח והגמיל שקדים בן לילה כדי להכריע מי הכהן (במדבר י״ז:כ״ג), שהוא אותו אהרן שעמד בין המתים ובין החיים כשהוא אוחז מחתה. עוד כאן.

גרעיני דלעת

The door of knowledge, for Marcheshvan, sweet where the month is called bitter.

דְּלַעַת is a דֶּלֶת, a door, with an ayin standing inside it, and it is also דַּעַת, knowledge, with a lamed driven into the middle. A door with an eye in it, and knowledge with learning pushed through the centre.

The Gemara pulled an eye out of the same word first, in the chapter on dreams:

אֵין מַרְאִין דִּלּוּעִין אֶלָּא לְמִי שֶׁהוּא יְרֵא שָׁמַיִם בְּכָל כֹּחוֹ

Gourds are shown only to one who fears Heaven with all his strength. Berachot 56b

דִּלּוּעִין is unpacked there as דָּלוּ עֵינַי לַמָּרוֹם, my eyes are lifted on high, which is Chizkiyahu praying on what he had been told was his deathbed (Yeshayahu 38:14). The man who said it got fifteen years added to his life. A door, an eye, knowledge, and a sentence spoken by someone sent back.

נסחט מקציר החודש השמיני. המבול התחיל בשבעה עשר בו, התהום נבקעת מלמטה לפני שירד גשם כלשהו, ובכל שנה תפילת הגשם מוכנסת בתאריך הזה לברכה שמחיה את המתים. עוד כאן.

נרד

למלך על שולחנו.

עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ, נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ.

עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ. שיר השירים א׳:י״ב

אותן אותיות יושבות בתוך נִרְדָּם, ישן. ריח לנר המוחזק שקט, ולזה שהוא מודלק בעבורו ואינו יכול לענות.

זו אינה נחשנות, וההבדל חשוב

התלמוד מזהיר מפני התייעצות עם שָׂרֵי שֶׁמֶן ושָׂרֵי בֵיצִים: אנשים שהציצו בשמן ובקליפת ביצה כדי להגיע לכוחות תחתונים (סנהדרין ק״א ע״א). האזהרה אמיתית וצריך לומר אותה בקול רם בדף כזה.

The direction here is the reverse. Nobody is peering into the oil to ask it anything, and nothing is being consulted. Solomon did not consult the shedim; he put them to work building (Gittin 68a). Filling a shell with oil and lighting it for Shabbat with intention puts the shadow to work building a sanctuary inside a house.

לאורך השנה

החליפו את השמן לפי העונה, כפי שנשמה מתחלפת. כמה טיפות וכוונה, כל שבוע, עד שהשמן ממלא כל כלי.

הכול מיוצר בכמויות קטנות בישראל ונשלח מפתח תקווה. האוסף המלא מגיע ליותר ממאה שמנים, כל אחד מסומן במקורו. 26 oilz נושא עשרים ושישה, לעשרים ושש של השם. שמן חרוב עומד בפני עצמו, ו מארז המתנה כולל את המפזר בצורת ביצה.

ההיגיון מאחורי כל אחד מהם מפורט ב קול תהום, חינם לקריאה באנגלית ובעברית.

להמשיך לקרוא

המפה מראה איך הכול מתחבר.

שתפו את האור הזה:וואטסאפפייסבוקXאימייל

פוסטים דומים