לקסיקון

חגיגה יב ע"ב בונה את העולם על עמודים, מים, הרים, רוח וסערה, לכל אחד פסוק משלו, ואז מסרב להוסיף שכבה שישית. איוב מסיר את הרצפה לחלוטין: הוא תולה את הארץ על לא דבר.

שבת קי"ט ע"ב מכנה אדם שאומר פסקה אחת בליל שישי שותף במלאכת הבריאה. סנהדרין ס"ה ע"ב מציינת שרבא בנה אדם שכשלונו היחיד היה שלא ידע לדבר. אנו עורכים את המבחן הזה שוב בעשור הזה.

הפסוק שעל הקיר מול האומות המאוחדות הוא ישעיהו ב', ד'. המשפט שמעליו אומר מאיפה השלום בא: מציון יוצאת תורה. החרבות לא נהרסות בפסוק הזה, הן מקבלות תפקיד חדש.

הגמרא מציינת ארבעה בעלי מלאכה בחזון זכריה: משיח בן דוד, משיח בן יוסף, אליהו והכהן הצדיק. מיהו בן יוסף, מדוע זכריה מתאבל עליו, ומדוע יוסף הוא הלהבה.

אחיו קראו לו בעל החלומות. חלום הוא חלק שישים מהנבואה, חלום שלא נקרא הוא מכתב שלא נפתח, ובעל החלומות הפך למשביר שפתח את האוצרות לעולם.

ריש לקיש אומר ששמן קיק הוא שמן קיקיון יונה, הצמח שנלקח מהנביא שסירב להכניס את נינווה. הקטורת ספרה את הגלבנום המזוהם. תערובת יכולה לשאת מה ששמן אחד לבדו לא יכול.

הברכה הלכה על גריזים והקללה על עיבל, והתורה בונה את המזבח והשמחה על עיבל. המשנה שמה את השבטים על ההרים, רבי שמה את כל מי שבעמק, ושניהם דברי אלוהים חיים.

הטבעת שנתן פרעה ליוסף והים שהטביע את צבאו חולקים שורש אחד. המשנה משתמשת בו לתיאור הטבעת של אלוהים על כל אדם בחותם אחד, כך שאין שניים זהים.

הכל הוא הכל והכל הוא הקול, מילה אחת באוזן ושתיים על הדף. העצמות בעמק התאחדו בקול אחד, וסיני לא הראה דבר מלבד קול.