המזבח על הר הקללה

הברכה והקללה מקבלות כל אחת הר, ובתחילה זה נראה כמו פסק דין על גובה.

וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל.

וְתִתָּתֶּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְרִיזִים וְאֶת הַקְלָלָה עַל הַר עִיבֶל. דברים יא, כט

שלושה פסוקים קודם לכן, לאותו זוג מילים אין משמעות מדויקת: בְּרָכָה וּקְלָלָה, ברכה וקללה. משמעות המילים מופיעה רק כאשר כל אחת מהן מקובעת להר. לפני שהוצבו, הן עדיין לא היו... ה ברכה ו ה לְקַלֵל.

מה נבנה על ההר המקולל

תקראו מה התורה בונה איפה, והסידור מתהפך.

תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה... בְּהַר עֵיבָל... וּבָנִית שָּׁם מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹהֶיךָ… וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָׂם וְשָׂפָח. אֱלֹהֶיךָ

הקם את האבנים האלה בהר עיבל... בנה שם מזבח לה' אלוהיך... הקרב שלמים ואכל שם ושמח לפני ה' אלוהיך. דברים כ"ז, ד-ז'

האבנים שעליהן התורה הכתובה הולכות על עיבל. המזבח הולך על עיבל. השמחה הולכת על עיבל. גריזים מקבל דיבור המכוון אליה ולא אליה. הטקסט השומרוני מזיז את המזבח על פני העמק, ועריכה זו היא העדות הברורה ביותר למה שהפסוק אומר.

הר גלגל העין

אמור עֵיבּל בקול רם באנגלית ותשמע את זה: גַלגַל הָעַיִן. גם השם העברי נושא אותו. קראו את השם כעין ובעל, עין ו... לֹא, על פי התבנית של בל תשחיט ו בל יראה. הקללה יושבת על הר העין.

וְלֹא תָּתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם.

אַל תְעוּ אַחֲרֵי לִבְבֶּךָ וְאַחֲרֵי עֵינֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה תּוֹעֵה אַחֲרֵיהֶם. במדבר טו, ל"ט

העין מובילה אותך שולל, והתורה עדיין בונה את מזבחה על הר העין. הנפילה היא חלק מהתכנון.

כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם

כי שבע פעמים ייפול צדיק וקם. משלי כ"ד, ט"ז

שבע נפילות כפול עשר הן שבעים, ושבעים הוא הערך המספרי של ע, האות שהיא גם המילה לעין ופותחת את השם עֵיבָל.

האכילו את החיה קודם

אותו פרק שממקם את ההרים נותן את סדר הארוחה.

וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ

ואתן עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת. דברים יא, טו

אָסוּר לְאָדָם שֶׁיֹּאכַל קוֹדֶם שֶׁיִּתֵּן מַאֲכָל לִבְהֶמְתּוֹ

אסור לאדם לאכול לפני שנותן אוכל לבהמתו. רב, ברכות מ, א.

עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנְךָ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנוֹ.

עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו. רבן גמליאל, אבות ב', ד'

על פי חוק, החיה אוכלת ראשונה. כל אדם הולך עם עיני עין, כמו סוס, פועל לפי רצונו שניתן לו, ורוב הנשמות מבלות חיים שלמים בהאכלת החיה לפני כל דבר אחר. זוהי תכליתו של אלוהים ואינה כשל שלה.

למה אלף תקופות חיים

הספר מוסיף את הגילגולים. נשמה לא חיה חיים אחד. היא חוזרת, וכל חיים הם צלילה אל תוך... תהום, תשוקה אחת נחקרה עד הסוף. החיים מקוננים: אם חיים אינם מגיעים לקצה החוט שלהם, הנשמה חוזרת, עד שהמעגל הושלם והתשוקה הזו נחקרה עד הסוף. החיים הם יותר מחיסוני חיסון נגד הטעות הבאה. כל אחד מהם ממפה קטע נוסף של המעמקים. הקריאה היא של המחבר עצמו ומסומנת כשלו.

על ההרים, ובעמק

החכמים מתעדים שתי תמונות מאותו אחר צהריים, והספר מכיל את שתיהן.

שִׁשָּה שְׁבָטִים עָלוּ לְרֹאשׁ הַר גְּרִזִּים וְשִׁשָּׁה שְׁבָטִים עָלוּ לְרֹאשׁ הַר עֵיבָל, וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִים וְהָאָרוֹן בַּאֲמַלְדִים.

שישה שבטים עלו לראש הר גריזים ושישה שבטים עלו לראש הר עיבל, והכהנים, הלויים והארון עמדו למטה באמצע. משנה סוטה ז, ה

אֵלּוּ וָאֵלּוּ לְמַטָּה הֵן עוֹמְדִים, הָפְכוּ פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי הַר גְּרִיזִים וּפָתְחוּ בִּבְרָכָה, כְּלַפֵּיָר עֵיבָל וּפָתְלָהוּ בִּקָּה.

אלה ואלה כולם עמדו למטה. הם הפנו את פניהם אל הר גריזים ופתחו בברכה, אל הר עיבל ופתחו בקללה. רבי, סוטה לז, א.

בתמונה של המשנה העם מטפס, חצי לכל גובה. בתמונה של רבי, אף אחד לא עומד על אף אחד מההר, וכל העם עומד על הרצפה ביניהם, פונה לכיוון אחד ואז לכיוון השני. רש"י על דברים י"א, כ"ט מוסיף שכל קללה נאמרה תחילה כברכה, ברוך היש, לפני שהפנים התהפכו.

שניהם דברי אלוהים חיים

בגמרא כבר יש כלל לשני סיפורים אמיתיים ששניהם לא יכולים להיות ההלכה.

אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים הֵן

אלה ואלה דברי אלוהים חיים. עירובין יג ב

הספר קורא אותו במלוא עוצמתו. הגמרא מונה תשע מאות שבעים וארבעה דורות שעתידים להיווצר לפני העולם והוקפלו (חגיגה י"ג ע"ב). כל אחד מהם היה התחלה שבה התשובה יכולה לצאת בדרך אחרת. אם האפשרויות הן אינסופיות, שתי התמונות של עיבל קרו, כל אחת בעולמה, ושתיהן נכונות.

הבחירה אינה נשארת פתוחה לנצח. ככל שאדם גדל ברוחו, זו המיועדת ליקום שלו מתבהרת לו, והוא בוחר בה. יקום זה הוא זה שהוא בונה יחד עם אלוהים. הקריאה היא של המחבר ומסומנת כשלו.

קול אחד, שני כיוונים

חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁהוּא מְבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה.

אדם חייב לברך על רעים כשם שמברך על טובים. משנה ברכות ט', ה'.

ההלכה שומרת שתי ברכות שונות בפה אחד: חטוב וחמיטיב למען הטוב, דיין האמת לרעים (ברכות נד ע"א). חובה שווה, מילים הפוכות, ואף אחד בחמש עשרה מאות שנים לא פירק את הצמד.

גבול אחד שייך לכך. אמר נחום איש גמזו גם זו לטובה על הפסדיו שלו (תענית כא ע"א), ואמר רבי עקיבא כל ד'אביד רחמנא לטוב אביד מעל נרתו שלו (ברכות ס ע"ב). לא נאמר זאת בעמידה מעל קבר של אדם אחר. נאמר על ירידותיך שלך, זה פותח שער. נאמר על ירדות של מישהו אחר, זה זר שמסביר הלוויה.

המזבח נבנה במקום בו נאמרה הקללה. שם נאכלת השמחה. אדם העומד בעמק פונה אל שני ההרים לפני סוף היום.

מתוך הספר השלישי של קול תהום, נ-דלת: מים עומדים.