אליהו: האיש עם שני המפתחות

הגמרא מונה שלושה מפתחות שהקדוש ברוך הוא שומר בידו ואינו מפקיד בידי אף שליח: מפתח הגשם, מפתח הלידה (הגמרא קוראת לזה... חיה, חיים), ומפתח תחיית המתים.

שלשה מפתחות בידו של הקדוש ברוך הוא שלא נמסרו ביד שליח

שלושה מפתחות ביד הקדוש ברוך הוא, אשר לא נמסרו לשליח. תענית ב' א'

אליהו מקבל שניים מהם.

שני המפתחות מסתובבים תחת קורת גג אחת

הוא סוגר את השמים (מלכים א' י"ז, א'), שהוא מפתח הגשם. הוא מחיה את בן האלמנה (מלכים א' י"ז, כ"ב), שהוא מפתח המתים. שניהם משחררים בצרפת. הרעב שגרם מפתח הגשם שלו הוא הרעב ששרדה כד השמן של האלמנה (מלכים א' י"ז, יד-ט"ז), והחדר העליון שאליו נכנס מפתח התחייה שלו הוא אותו בית אלמנה. נס השמן ונס המוות הם קומה אחת בבניין אחד.

מפתח אחד מורכב ומפתח אחד מסתובב פעם אחת

הגשם חוזר. הנפט נשמר, ובידיו של אלישע הוא עולה על גדותיו עד שהכלים אוזלים (מלכים ב' ד'), מוגבל רק על ידי כמה כלי, כלי שיט, נישאו פנימה. תרכובות מפתח אלה.

המפתח השני מסתובב פעם אחת. בן האלמנה מתעורר לחיים, ילד יחיד. אפילו עצמותיו של אלישע מחיות גופה אחת המושלכת עליהן (מלכים ב' י"ג, כא), לעולם לא זרם. המתים אינם מתרבים.

המשיח מתואר באותם מונחים. הוא יושב בשערי רומא בין עניים חולים, והגמרא נותנת את אותותו:

וכולן שרו ואסירי בחד זימנא, איהו שרי חד ואסיר חד. אמר: דילמא מבעינא דלא איעכב

כולם מתירים וקושרים את תחבושותיהם בבת אחת; הוא מתיר אחד וקושר אחד. הוא אומר: אולי יידרש לי, ואסור לי להתעכב. סנהדרין כח א.

הוא מרפא אחד תחת אחד, כך שברגע שהוא נקרא הוא שלם מספיק כדי לקום. עבודת השמן מתקשחת ועבודת המוות לא. שולחן השבת מדליק את שני המפתחות לפני שאנו שמים לב. המנהג של להבה לכל אדם בבית נחשבת אחד תחת אחד, חשבון המשיח, בעוד שהשמן בתוך הלהבות מקיים וגדל, חשבון אלישע. אנו מבטיחים את הברכה המרובה ולעולם לא את התחייה המרובה, כי המפתחות עצמם אוסרים זאת.

גשם ותחיית המתים בברכה אחת

הסידור זיווה את שני המפתחות הללו במשך אלפיים שנה. ברכת העמידה למחיה המתים, מחייה המטים (מְחַיֵּה הַמֵּתִים), הוא גם המקום שבו אנו קוראים לגשם או לטל, מוריד חטל (מוֹרִיד הַטָּל), הוא המוריד את הטל. גשם ותחיית המתים יושבים בנשימה אחת, שלוש פעמים ביום. מחזיק המפתחות של אליהו הוא הברכה שהפכה לאדם.

הקופה שהוא מוסר ב

בחורב הרוח, רעידת האדמה והאש חולפות, ואלוהים נמצא בתוכו. קול דמא דקא (קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה), קול דק ודממה שבא אחריהם (מלכים א' יט, יא-יב). הגמרא מודדת דברים אחרים בשישים: שינה היא שישים מהמוות וחלום הוא שישים מהנבואה (ברכות נז, ב). קריאה אחת מקבלת את הקול הדק ואת החלום כמנה זהה, חלק קטן שגוף חי יכול לשרוד. אליהו הוא השליח שמספק את הדברים בווליום הזה.

הציפור ששומרת את הברית

העורבים האכילו אותו לפני שנגע בשמן (מלכים א' י"ז, ו'), ומרכבת אש נשאה אותו מבלי למות (מלכים ב' ב', יא'). מכיוון שישראל נטשו את הברית (מלכים א' י"ט, י'), הוא היה אמור להשתתף בכל... בריטי לאחר מכן (פרקי דרבי אליעזר כט), וזו הסיבה ש... כיסי של אליהו (כִּסֵּא שֶׁל אֵלִיָּהוּ), כסאו של אליהו, עומד בכל יום שמיני.

השם שנאמר כאשר נוסדה הברית הוא שם הגבול עצמו. הציווי לאברהם נפתח תחת שם אחד בלבד:

אֲנִי אֵל שַׁדַּי הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים

אני אל שדי; התהלך לפניי והיה שלמים. בראשית י"ז, א'

הגמרא קוראת שדי כמי שאמר דיי, מספיק, לבריאה (חגיגה יב ע"א). אותו הדבר דיי נחתך בבשר ביום השמיני, מגבלה שנקבעה בגוף. השם שומר גם על כל פתח יהודי במזוזה, שם הוא נקרא כ שומר דלות ישראל (שׁוֹמֵר דַּלְתוֹת יִשְׂרָאֵל), שומר דלתות ישראל. הנביא בברית והשם על המזוזה שומרים משמרת אחת בסף אחד.

אליהו הוא הציפור האחרונה בשורה. אברהם הניח ציפור לא חתוכה בברית היסוד (בראשית טו, י). הברית הבאה בוצעה על ידי ציפור: ציפורה (צִפוֹרָה), ששמה נושא... ציפור, ציפור, לקחה אבן צור, חתכה את בנה, וסובבה את המשחית (שמות ד', כה). צפורה, צפורה, אליהו.