נו״ן: כפופה, פשוטה, תלויה, חסרה
נון היא האות הארבע עשרה וערכה חמישים. היא גם האות היחידה שהמסורת מוסרת בארבע תנוחות נפרדות, וכל תנוחה נדונה במקום כלשהו.
כפופה ופשוטה
הגמרא עוברת על האלפבית ושואלת מה זוגות האותיות מלמדים, וכשהיא מגיעה לזוג הזה היא נותנת שתי צורות עם שתי קריאות.
נוּן כְּפוּפָה נוּן פְּשׁוּטָה, נֶאֱמָן כָּפוּף נֶאֱמָן פָּשׁוּט.
נון כפופה ונון פשוטה: נאמן כפוף, נאמן פשוט. שבת ק״ד ע״א
אותה אות עומדת זקופה באמצע מילה ויורדת מתחת לשורה בסופה. אמונה שנכנעת ואמונה שעומדת, כתובות באות אחת בשתי תנוחות.
חסרה
אשרי עובר על האלפבית פסוק אחר פסוק, ומדלג על נון לגמרי. הגמרא שואלת למה ועונה לפי מה שהאות הייתה פותחת: המילה לנפילה (ברכות ד׳ ע״ב). המזמור מסרב להתחיל שורה בה, והחסר נשמע לכל מי שסופר.
אות יכולה לשאת משמעות בכך שאינה שם.
תלויה
בשופטים י״ח:ל׳ נון יושבת מורמת מעל לשורה בתוך שם, כתובה לא בפנים ולא בחוץ. המסורת הסופרית שומרת את התלייה ולא פותרת אותה, והאות תלויה שם בכל ספר תורה כשר, החלטה שנשארת פתוחה לצמיתות.
חמישים
המספר הוא הסיבה שהתנוחות חשובות. הגמרא סופרת את שערי הבינה ועוצרת אחד לפני.
חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִינָה נִבְרְאוּ בָּעוֹלָם, וְכֻלָּן נִתְּנוּ לְמֹשֶׁה חָסֵר אֶחָד.
חמישים שערי בינה נבראו בעולם, וכולם נמסרו למשה חוץ מאחד. ראש השנה כ״א ע״ב
ארבעים ותשעה נמסרו לגדול הנביאים שקם אי פעם, והחמישים נמנע. חמישים הוא המספר שסופרים אליו ולא נכנסים, וזה גם מבנה העומר, שבעה שבועות הנספרים כדי להגיע ליום שאיש אינו סופר.
אות שכופפת, עומדת, תלויה ונעלמת היא הנושאת הנכונה לשער שמגיעים אליו בספירה ולעולם אינו נפתח מן הצד הזה.
לאן היא הולכת
יהושע נושא אותה כשם אב, בן נון, והוא זה שמסיים את החצייה שמשה לא הורשה לסיים. מקום האות עובר בין כרכי הסדרה ואינו נשאר במקומו, והכרך השלישי הוא זה ששייך לה.
כרך א׳ חופשי לקריאה, באנגלית ובעברית.
להמשיך לקרוא
המפה מראה איך הכול מתחבר.
תורות חדשות במייל, ובקבוק לאיסוף מאיתנו בפתח תקווה. אור סיני לשולחנכם.
