למה הנשמה לוקחת רק ריח

ארבעה מחמשת החושים מזינים את הגוף. ראייה, שמיעה, טעם ומישוש כולם מגיעים דרך בשר וכולם משרתים אותו. ריח הוא היוצא מן הכלל, והגמרא אומרת זאת בפשטות.

דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה נֶהֱנֵית מִמֶּנּוּ וְאֵין הַגּוּף נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ

דבר שהנשמה נהנית ממנו והגוף אינו נהנה. ברכות מ״ג ע״ב

השורה נאמרת על בשמים, והיא מכריעה משהו גדול יותר. כל הנאה אחרת משותפת. לחם מזין את הגוף והנשמה רוכבת איתו. ריח הוא המקום היחיד שבו הגוף אינו מקבל דבר, מה שאומר שריח הוא הדבר היחיד שאפשר לשלם בו לנשמה.

למה זה חשוב בהבדלה

בשמים מועברים עם עלי השבת, כאשר הנשמה מאבדת את מה שהחזיקה במשך יום. התרופה הנבחרת היא ריח, הניתן לחלק באדם שאינו יכול לאכול.

מה נובע מזה

נשמה השוכנת בגוף שבעים או מאה שנה עובדת כל הזמן, והיא מוזנת דרך ערוץ צר אחד. פתחו את הערוץ הזה במכוון ואתם לא מקשטים חדר. אתם משלמים למשהו שאין לו הכנסה אחרת.

ראו את האוסף המלא של השמנים, כל אחד מסומן במקורו.

להמשיך לקרוא

  • ריח   ההנאה היחידה שהגוף מנוע ממנה
  • ריח וזכרון   הקב״ה זוכר את נח, ואז מריח את הריח
  • הבית כמשכן   ברכות נ״ה ע״א מעביר את המזבח אל השולחן

המפה מראה איך הכול מתחבר.

שתפו את האור הזה:וואטסאפפייסבוקXאימייל

פוסטים דומים